#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיא. 1 השוכר פועלים עבור חברו מי עובר משום בל תלין?	"אם אמר שכרכם עלי - הוא עובר שעליו מוטל לשלם להם. <p dir=""rtl"">אמר שכרכם על בעל הבית - שניהם אינן עוברים, השליח משום שאינם פועליו, והמשלח שלא שכרם. היו מהחכמים שהיו שוכרים ע&quot;י שליח כדי שלא יעברו בטעות על בל תלין.</p>"	בבא מציעא קיא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיא. 2 שוקאי דסורא (בעלי בתים שלא מגיע להם מעות אלא ביום השוק) האם עוברים משום בל תלין, בל תשהא, ומדוע?	אמר רב הונא שאינם עוברים שהפועלים יודעים שסומכים על יום השוק. אבל משום בל תשהא עוברים (מיום השוק והילך).	בבא מציעא קיא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיא. 3 שכיר שעות, שכיר שבת חודש וכדו' מתי גובים שכרם, וכיצד הלכה?	"שכיר שעות של יום וכן שכיר שבת וכד' שיצא ביום - גובה כל היום.<p dir=""rtl"">שכיר שעות דלילה וכן שכיר שבת וכד' שיצא בלילה - לר' יהודה גובה כל הלילה ולר&quot;ש כל הלילה וכל היום, רב אמר כר' יהודה ושמואל כר&quot;ש (ופסק הרמב&quot;ם כרב).</p>"	בבא מציעא קיא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קיא. 4 הכובש שכר שכיר איזה לאוים (5) ועשה (1) יש בו?<p dir=""rtl""></p>"	&quot;לא תעשוק את ריעך&quot; &quot;לא תגזול&quot; &quot;לא תעשוק שכיר עני&quot; &quot;ולא תלין&quot; &quot;ביומו תתן שכרו&quot; &quot;לא תבא עליו השמש&quot;. ולא שעובר בכולם אלא בשם שכירות יש את הנ&quot;ל.	בבא מציעא קיא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיא. 5 מה ההבדל בין עושק לגזל (4)?	"רב חסדא אמר: לך ושוב זה עושק, יש לך בידי ואיני נותן זה הוא גזל. <p dir=""rtl"">רב ששת הקשה שעושק דומיא דפקדון שכופר ממון, לכן אומר: נתתיו לך זה הוא עושק יש לך בידי ואיני נותן זה הוא גזל. </p><p dir=""rtl"">אביי הקשה שגזל דומיא דפקדון שכופר ממון, לכן מפרש: לא שכרתיך מעולם זה הוא עושק, נתתיו לך זה גזל. </p><p dir=""rtl"">רבא אמר: שאין הבדל בין עושק וגזל, ונכתבו שניהם לעבור עליהם בשני לאוים.</p>"	בבא מציעא קיא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיא: 1 כיצד נדרש הפסוק לֹא תַעֲשֹׁק שָׂכִיר <b>עָנִי וְאֶבְיוֹן,</b> <b>מֵאַחֶיךָ</b> אוֹ <b>מִגֵּרְךָ</b> אֲשֶׁר <b>בְּאַרְצְךָ,</b> <b>בִּשְׁעָרֶיךָ </b>בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ כִּי<b> עָנִי</b> הוּא וְאֵלָיו <b>הוּא</b> <b>נֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ</b>?	"<b>עָנִי וְאֶבְיוֹן -</b> לת&quot;ק להקדים עני לאביון ולריב&quot;י להקדים עני לעשיר.<p dir=""rtl""><b>מֵאַחֶיךָ</b> - פרט לגוי.</p><p dir=""rtl""><b>מִגֵּרְךָ - </b>לרבות גר צדק.</p><p dir=""rtl""><b>בְּאַרְצְךָ -</b> כל<b> </b>שבארצך לרבות בהמה וכלים.</p><p dir=""rtl""><b>בִּשְׁעָרֶיךָ - </b>לרבות גר תושב. (ובירושלמי יליף מ&quot;בארצך&quot; בהמה ועבדים ומ&quot;בשעריך&quot; כלים)</p><p dir=""rtl"">כִּי<b> עָנִי - </b>לת&quot;ק שעני קודם לעשיר, ולריבר&quot;י מי שבא לידי עניות יצאו בהמה וכלים שאינן בבל תלין אלא רק בלא תעשוק.</p><p dir=""rtl""><b>הוּא</b> <b>נֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ - </b>לריבר&quot;י מפני מה עלה באילן ומסר נפשו לא על שכרו, ד&quot;א כל העושק שכר שכיר כאילו נוטל נפשו, ולתנא דמתניתין אפ' לא שכרו אלא ללקט תאנה אחת וכד' עובר.</p>"	בבא מציעא קיא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיא: 2 שכר בהמה וכלים משום מה עוברים עליהם ומנין?	"שכר בהמה וכלים התרבה &quot;מאשר בארצך&quot; דכתיב גבי לא תעשוק וכו' ביומו תתן שכרו, כל שבארצך.<p dir=""rtl"">ת&quot;ק ד'מאחיך' מקיש 'שכיר' 'שכיר' ומחייב גם משום בל תלין. תנא דמתניתין דהינו ר' ישמעאל לא מקיש ובכל זאת מרבה לא תלין דכתיב שם &quot;לא תלין פעולת שכיר <u>אתך</u>&quot;.</p><p dir=""rtl"">ר' יוסי בר&quot;י אינו דורש 'אתך' [דורש מזה אפ' לא שכרו אלא ללקט תאנה] ולכן אינו מחייב משום בל תלין, וכן אינו מחייב משום &quot;לא תבוא עליו השמש&quot; דכתיב כי עני הוא מי שבא לידי עניות, ואינו עובר אלא משום לא תעשוק.</p>"	בבא מציעא קיא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיא: 3 המלין שכר גר תושב משום מה עובר עליו ומנין?	"גר תושב התרבה מ&quot;בשערך&quot; דכתיב גבי לא תעשוק שכיר וכו' ביומו תתן שכרו.<p dir=""rtl"">ת&quot;ק ד'מאחיך' מקיש שכיר שכיר ולכן מחייבו אף משום לא תלין.</p><p dir=""rtl"">תנא דמתניתין דהינו ר' ישמעאל וכן ריבר&quot;י אינם מקישים שכיר שכיר ולכן מחייבים עליו רק משום ביומו תתן שכרו. </p>"	בבא מציעא קיא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיא: 4 כיצד נדרש הפסוק לֹא תַעֲשֹׁק אֶת <b>רֵעֲךָ</b> וְלֹא תִגְזֹל לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר <b>אִתְּךָ</b> עַד בֹּקֶר?	"<b>אִתְּךָ</b> - לתנא דמתניתין לרבות שכר בהמה וכלים משום לא תעשוק, עדיף לרבות אותם ולא גר תושב דכתיב <b>רֵעֲךָ</b>.<p dir=""rtl"">ת&quot;ק ד'מאיחך' שמרבה גר תושב גם משום לא תעשוק, ימעט מ<b>רֵעֲךָ</b> גוי, ואף שכבר מיעט מ&quot;לא תעשוק&quot; חד בגזל וחד בעושק וצריכי.</p><p dir=""rtl"">ריבר&quot;י שסובר ששכר בהמה וכלים אין עוברים עליו משום לא תעשוק, ילמד מ<b>אִתְּךָ</b> אפ' לא שכרו אלא ללקט תאנה אחת עובר [ור&quot;י לומד את זה מ&quot;ואליו הוא נשא את נפשו&quot;].</p>"	בבא מציעא קיא:		
